<h1>ספר הפרדס — שער תשיעי</h1>
<h2>דף ל.</h2>
וכתב רת"ם ז"ל שמי שנכנס להשתין מים אין צריך שיטול ידיו אם לא שפשף, ואם שפשף אינו צריך לברך על נטילת ידים, מידי דהוה אנוגע ידו במקום הטנופת, או אם היו ידיו מטונפות בטיט ובצואה דאינו מברך כשנוטל ידיו ואפי' אשר יצר אינו מברך. ורבי' יצחק הזקן הידוע בעל התוספות ז"ל כתב דודאי אינו מברך על נטילת ידים, אבל הוא מברך אשר יצר לעולם ואפי' בקטנים בין שפשף בין לא שפשף, אבל
על נטילת ידים אינו מברך אלא לתפלה או לאכילה, וכן ראיתי שכתבו כן בתוספות במסכת יומא בפרק אמר
להם הממונה, ושאל רבי' יעקב החסיד מפמליא של מעלה אם מברך בכל עת שיצא לנקביו אשר יצר או די בברכה
של שחרית והשיבו לו שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.
<h2>דף ע.</h2>
ומסתברא לי דהישן ביום שאינו חייב לברך המעביר חבלי שינה מעיני, או הפושט בגדיו ביום וחוזר ולובשן שאינו חייב לברך אותן ברכות המתוקנות על כל דבר ודבר, שברכות אלו לא נתקנו אלא להשלים למאה ברכות ושיברכו אותן בשחר לפי שנראה כל אדם כאילו נולד עכשיו, דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, ומודה לשם יתברך על שנתן לו בגד ללבוש, ואין ברכות אלו כשאר ברכות הנהנין שמברך בכל פעם שנהנה, דאי סלקא דעתך שיברך בכל פעם שילבש בגדיו ירבו הברכות לאין סוף, ואינו דין להזכיר השם כמה פעמים ביום בכדי, שכל המרבה בברכות שאינן צריכות אפילו שמחוייב בהן הרי זה מגונה, והראיה מדגרסינן במסכת יומא בפרק בא לו ובמסכת סוטה בפרק ואלו נאמרין ובעשור שבחומש הפקדים קוראו על פה, והוינן בה וניתיה ספר תורה ונקריה ביה, אמר ריש לקיש משום ברכה שאינה צריכה, אלמא שכל מקום שיכול אדם לפטור את עצמו בברכה אחת אין לו להרבות בברכות הרבה, וכן כתב הרמב"ן ז"ל. ועוד דאמרינן בפרק אין עומדין רב ושמואל דאמרי תרויהו כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא. הלכך אין לברך ברכות אלו אלא פעם אחת ביום.
<h2>דף עח.</h2>
גרסי' במסכת יומא בפרק יום הכפורים זעירא בר חמא אושפיזכניה דר' יהושע בן לוי ודרב אמי ורב אסי ודכולהו רבנן דקסרי הוה אמר ליה ליוסף בריה דר' יהושע בן לוי, בר אריא תא ואימא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך, ערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ומקנח בה פניו ידיו ורגליו ולמחר מעבירה על גבי עיניו כדי להעביר הליפלוף. אבל רוחץ ידיו כדרכו לתפלה כדאמרינן חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכפורים, וכן כתב רבי' יצחק גאון ז"ל בן גיאות. והר"ם במז"ל כתב דיום הכפורים ותשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך על נטילת ידים ולא המעביר חבלי שינה, ואין זה נכון בעיני הר"ם ב"ן ז"ל.
